המטריה הצהובה

לפני שש שנים הסתובבתי באחד המקומות הקסומים והאהובים עלי - מדרחוב ירושלים.

באחת החנויות הבחנתי בספר המונח על כוננית. תחילה חשבתי שהספר עומד שם כאביזר דקורטיבי אך, כשהתקרבתי ופתחתי אותו, הבנתי שמדובר בספר מהז'אנר של ה Picture Book   - ספר ללא מילים, המסופר על ידי איורים בלבד.

מדובר בספר קוריאני הנקרא - המטריה הצהובה ואייר אותו אמן בשם ריו צ'ה סו.

כאשר סיימתי להתבונן באיורים שבו ולספר לעצמי את הסיפור, ראיתי שבעמוד האחרון של הספר מצורף דיסק עם קטעי מוסיקה שמלווים את האיורים המדהימים. 

כמובן שמיד רכשתי את הספר וחיכיתי לרגע שאגיע הביתה ואקרא אותו שוב אך הפעם בליווי המוסיקה. 

זה באמת הדבר הראשון שעשיתי כשנכנסתי הביתה ולא התאכזבתי - השילוב של האיורים עם המנגינה נותנת לספר הזה משמעות חדשה. ידעתי מיד שתלמידיי יהנו ממנו!

ומאז בכל שנה אני מספרת את הסיפור הזה.

השנה, העברתי את הפעילות בכיתתי, בעיצומו של החורף כשגשם זלעפות ירד בחוץ.

לאחר שהצגתי לילדים את האיורים בליווי המנגינות הילדים שיתפו אותנו במחשבותיהם לאורך התפתחות העלילה - מה חשבו תחילה, מה אחר כך, האם איור מסוים שינה להם את קו החשיבה, האם איור מסוים נגע בהם / הזכיר להם משהו.

הסבתי את תשומת ליבם לקשר בין המנגינה והאיורים (שבולטת במיוחד באיורים מסוימים כמו האיור של מעבר החצייה - הנשמעת כמכוניות צופרות ואיור הרכבת - שנשמעת כרכבת התקרבת ונוסעת)

כמו כן, הסבתי את תשומת ליבם לזוויות הראייה באיורים השונים (בכל האיורים זווית הראייה היא מלמעלה כמבט ציפור ואילו רק באיור האחרון זווית הראייה היא בגובה הילדים - האם יש לכך חשיבות? ומהי?)

לאחר השיתוף הילדים קיבלו דף צביעה (הלקוח מתוך תיקיית הקבצים של קבוצת "מורות משקיעות") של ילד /ה המחזיקים מטריה המסתירה את פניהם, שמתכתב עם הרציונל של מחבר הספר.

להלן הרציונל של הפעילות והתוצרים :

כמה טיפים:

*תליית התוצרים על החלון מחייבת צביעה בצבעי עיפרון בלבד (הטושים דוהים בגלל הלחות).

**ככל שקבוצת הילדים קטנה יותר כך הילדים מצליחים להיות מרוכזים יותר באיורים ובמנגינה והדבר ניכר במיוחד בדיון בסוף הפעילות.

*** נסו לתאם את יום הפעילות עם מזג אוויר חורפי במיוחד ולקנח עם שוקו / תה חם.