חינוך יצירתי - נעמה מאירי מקוב

בעבר כתבתי על פינת התנועה בכיתה שנולדה מתוך תובנה שהילדים כמעט ואינם זזים בשיעור. הילדים יכולים לשבת שני שיעורים רצופים, משמע שעה וחצי (!) מבלי לזוז.   הדבר אינו תורם לריכוז שלהם ולמוטיבציה שלהם ללמידה ובטח שאינו בריא לגב.  מתוך רצון לשילוב תנועה בשיעור נולד הרעיון הבא: כהקדמה ללימוד השיר "כובע קסמים" של לאה גולדברג, הילדים התבקשו להפליג בדימיונם: מה הם היו עושים לו היה להם כובע קסמים כל יכול? מה היו מבקשים ממנו? את הרצונות הם כתבו וציירו בתוך שבלונה של כובע ואת התוצרים תלינו על קירות וחלונות הכיתה. התחלקנו לשתי קבוצות - קבוצת מציגים וקבוצת מתבוננים. הכיתה הפכה למוזיאון (שלא מבייש את הלובר) קבוצת המציגים עמדה ליד התוצרים כדי שיוכלו להסביר ולענות על שאלות וקבוצת המתבוננים הסתובבה בין התוצרים. לאחר כ- 10 דק' התחלפנו ומי שהציג הופך למתבונן ומי שהתבונן מציג. מספר תמונות להתרשמות: ------------------------------------------------------------------------------------ יש לכם רעיונות נוספים לשילוב תנועה בשיעור? שתפו בתגובות. ניתן למצוא אותי גם בפ...

בכיתות הנמוכות בעיקר, קיימות פינות בכיתה. שמתי לב, שהפינות הפופולאריות יותר בקרב המורות הן: חשבון, שפה יצירה ומשחקי קופסה. מטרת הפינות הללו (לרוב הן יותר כמו קלסר / אוגדן ) לתת מענה לילדים שסיימו את המשימות שניתנו בשיעור. גם לי בכיתה קיימות פינות העשרה ואתגר, אך הבעיתיות בפינות אלו, הן שבכולן התלמידים ממשיכים לעבוד בישיבה: בפינת חשבון - התלמיד לוקח דף עבודה ועובד בישיבה, בפינת יצירה הוא יוצר בישיבה, בפינת משחקי הקופסה הוא משחק בישיבה. זאת אומרת, אין מענה לתלמידים תנועתיים שצריכים זמן להוציא קצת מרץ ולזוז. (מה גם שמחקרים כבר הוכיחו שהישיבה הממושכת הזו, גורמת לתלמידים כאבי גב. אתם קולטים?! כאבי גב לילדים בני 9! ) ישבתי (או יותר נכון עמדתי) וחשבתי מה אעשה ולפתע הגיע הרעיון!והקמתי בכיתה פינה חדשה: פינת תנועה עבודה בפינת התנועה : לפינת התנועה ניתן להגיע בזמן העבודה העצמאית (זמן של תרגול החומר או סיום משימה), לבד. זאת אומרת שכל פעם פועל בפינה ילד אחד. הילד שולף מקל עם משימה ומבצע אותה. בכל כרטיסיה תרגיל אחר (הכולל הסבר מילולי ותמונה להמחשה...