חינוך יצירתי - נעמה מאירי מקוב

כל שבת אנו אורזים צדנית מלאה בכל טוב ואת הילדים (לא בתוך הצדנית) ונוסעים לחפש קצת טבע.  חורשה, פרדס, שדה.... לא משנה לנו מה, העיקר שיהיה מקום יפה שנעים לשבת בו ולהנות מהשבת. לפני שבועיים קמנו ללא כוחות, לא רצינו לנסוע רחוק והחלטנו לבדוק לאן מוביל השביל מאחורי הבית.... ארזנו מעט תותים בקופסה, מים והתחלנו ללכת... לא עברו יותר מחמש דקות  ולפנינו נגלה הטבע במלוא הדרו! קטפנו חרציות, בדקנו שיווי משקל על קרש בפרדס, עקבנו אחר שיירת נמלים, יצרנו גשם מחציר... כל הזמן הזה אנו "בחצר האחורית". לא האמנתי שכל הזמן היופי הזה היה ממש לידי! נזכרתי בשיר "מי שלא מביט מפסיד" שכתבה דתיה בן דור:  "תפקחו את העיניים,   תסתכלו על העולם,  העולם מלא ביופי  והיופי חינם,  תענוג להסתכל!  איזה יופי לעיניים  אם יודעים להסתכל  החיים יפים כיפליים!  אז מי שלא מביט  מי שלא מביט  מי שלא מביט מפסיד את כל היופי." ------------------------------------------ כמה פעמים זה קורה לנו?! היופי נמצא ממש מולנו ואנחנו לא רואים. לא מסתכלים... לא צריך לשלם עליו כסף, לא צריך