חינוך יצירתי - נעמה מאירי מקוב

בעבר כתבתי על פינת התנועה בכיתה שנולדה מתוך תובנה שהילדים כמעט ואינם זזים בשיעור. הילדים יכולים לשבת שני שיעורים רצופים, משמע שעה וחצי (!) מבלי לזוז.   הדבר אינו תורם לריכוז שלהם ולמוטיבציה שלהם ללמידה ובטח שאינו בריא לגב.  מתוך רצון לשילוב תנועה בשיעור נולד הרעיון הבא: כהקדמה ללימוד השיר "כובע קסמים" של לאה גולדברג, הילדים התבקשו להפליג בדימיונם: מה הם היו עושים לו היה להם כובע קסמים כל יכול? מה היו מבקשים ממנו? את הרצונות הם כתבו וציירו בתוך שבלונה של כובע ואת התוצרים תלינו על קירות וחלונות הכיתה. התחלקנו לשתי קבוצות - קבוצת מציגים וקבוצת מתבוננים. הכיתה הפכה למוזיאון (שלא מבייש את הלובר) קבוצת המציגים עמדה ליד התוצרים כדי שיוכלו להסביר ולענות על שאלות וקבוצת המתבוננים הסתובבה בין התוצרים. לאחר כ- 10 דק' התחלפנו ומי שהציג הופך למתבונן ומי שהתבונן מציג. מספר תמונות להתרשמות: ------------------------------------------------------------------------------------ יש לכם רעיונות נוספים לשילוב תנועה בשיעור? שתפו בתגובות. ניתן למצוא אותי גם בפ

חופשת פסח מתקרבת ומורים רבים מתלבטים האם לתת לתלמידים שעורי בית? ואם לתת, אז איך לעשות זאת מבלי להעמיס על הילדים ובכל זאת להמשיך ולתרגל קריאה בחופשה כל כך ארוכה? הפוסט הזה נכתב כדי להציע לכם, מורות ומורים, רעיון למשימה יצירתית ומהנה, שניתן לתת לחופשת הפסח - "אוצרות הסיפור שלי" הוא רעיון יצירתי ומיוחד שנחשפתי אליו לאחרונה ומטרתו העיקרית: עידוד קריאה במהלך חופשת הפסח. דרכו אנו משיגים מטרות נוספות ולא פחות חשובות: עידוד השיח הדבור בכיתה, התנסות בעמידה מול קהל, חשיבה יצירתית והתנסות ראשונית בהמלצה על ספר. אז איך זה עובד? תחילה, הילדים בוחרים ספר קריאה אותו יקראו במהלך החופשה. לשם כך מומלץ מאוד לערוך רשימת ספרים הבנויה מספרי "מצעד הספרים" וכן, ספרים נוספים המתאימים לרמת הקריאה של הילדים.  בנוסף, הם מקבלים טבלת "תיעוד קריאה" - בה הם מתעדים את הקריאה - מספר העמודים שקראו בכל יום. ניתן להוריד את הטבלה בלחיצה על הקישור. בסיום הקריאה הילדים בוחרים חמישה חפצים הקשורים לספר שקראו ומכניסים לתוך קופסת נעליים, אותה קישטו לפני היציאה לחופשה. קופסת נעל